<h1>ספר הנייר הלכ' איסור ביאה</h1>
<h2>דף כו:</h2>
המכניס ראש עטרה בלבד הוא הנקרא מערה מלשון [ויקרא כ'] את מקורה הערה, והמכניס את כל האבר הוא הנקרא גומר. וכל הביאות האמורות אחד המערה ואחד הגומר, ואע"פ שלא הוציא שכבת זרע שפירש ולא גמר כיון שהכניס העטרה נתחייבו שניהם כרת או מיתה או מלקות או מכת מרדות, בין שהיו שוכבין בין שהיו עומדין, על הכנסת עטרה הוא החיוב. כל הבא ביאה אסורה בלא קושי או שהיה האבר שלו מדולדל כמו אבר המתים כגון החולים או מי שנולד סריס כך שמו סריס חמה אעפ"י שהכניס האבר בידו אינו חייב לא כרת ולא מלקות ואין צריך לומר מיתה שאין זה ביאה אבל פוסל הוא מן תרומה וב"ד מכין את שניהם מכת מרדות. הבא על אחת מן העריות במתעסק אעפ"י שאין כוונתו לכך חייב, וכן בחייבי לאוין ובשניות, אבל הבא על ערוה מן העריות והיא מתה פטור מכלום ואין צריך לומר בחייבי לאוין שהוא פטור. והבא על הטריפה או ששכב עם בהמה טריפה חייב הוא אעפ"י שסופו למות מחולי זה ואעפ"י ששחט בה שני סימנים ועדיין היא מפרכסת הבא עליה חייב עד שתמות או עד שיתיז את ראשה.
<h2>דף מג:</h2>
אשת אביו ואשת בנו ואשת אחיו ואשת אחי אביו ארבעתן ערוה עליו לעולם, בין מן הארוסין בין מן הנישואין בין בחיי בעליהן בין לאחר מיתת בעליהן חוץ מאשת אחיו שלא הניח בן בין שנתגרשו. ואם בא על אחת מהן בחיי בעלה חייב שתים משום שאר בשר ומשום אשת איש שהרי שני האיסורין באין כאחד. לפיכך הבא על אמו שהיא אשת אביו חייב שתים בין בחיי אביו בין לאחר מיתת אביו משום אמו ומשום אשת אביו. אחד אחיו מאביו ואחד אחיו מאמו בין מן הנישואין בין מזנות אשתו ערוה עליו, אבל אשת אחי אביו מן האם הרי היא שנייה כדין שביארנו. ואחד אחותו מאביו או מאמו בין מן הנישואין בין מזנות כגון שזנתה אמו והיתה לו אחות מזנות הרי זו חזקת ערוה עליו, שנ' [ויקרא י"ח] מולדת בית או מולדת חוץ. בת אשת אביו שהיא אחותו [מאבי'] היא ערוה עליו שנ' [שם] ערות בת אשת אביך מולדת אביך כו', אבל אם נשא אביו אשה והיתה לה בת מאיש אחר הרי הבת מותרת לו שאין זו מולדת אביו. והלא משום אחותו [מאביו] היא ערוה עליו שנ' ערות בת אשת אביך מולדת אביך כו', אבל אם נשא שהיא בת נשואת אביו חייב שתים אחת משום ערות אחותך ואחת משום ערות בת אביך, אבל אם אנס אביו אשה או פתה והוליד ממנה בת ובא עליה אינו חייב אלא משום אחותו בלבד שאין בת האנוסה בת אשת אביו. אחות אמו בין אחותה מאביה בין אחותה מאמה בין מן הנישואין בין מן הזנות הרי זו ערוה עליו משום אחות אם, וכן אחות אב. הבא על אשה דרך זנות והוליד ממנה בת חייב עליה משום בתו, והבא על בתו מנשואתו חייב שתים משום בתו ומשום אשה ובתה.
